יום ראשון, 13 בינואר 2013

מנהיגה מישראל

גולדה מאיר 1898-1978
מדינאית, מנהיגת מפלגת העבודה, חברת הכנסת, שרה
וראש ממשלת ישראל (1969–1974).
גולדה נולדה ברוסיה ובילדותה היגרה עם משפחתה לארצות-הברית. התחנכה במילווקי וקיבלה שם תעודת הוראה. הצטרפה לפועלי ציון בנערותה ועלתה ארצה ב-1921. בשנותיה הראשונות בארץ היתה פעילה בהסתדרות הכללית וב-1928 נבחרה למזכירת מועצת הפועלות. בשנים 1932–1934 יצאה לשליחות בארצות-הברית. נבחרה לחברת הוועד הפועל של ההסתדרות ב-1934 ולראש המחלקה לעזרה הדדית ב-1936.
בשנים שלאחר מכן היה לגולדה תפקיד מרכזי במפא"י, והיא היתה מעורבת מאוד במאבק הפוליטי למען העלייה, למען ההגנה העצמית ולמען העצמאות.
ב- 1946, כאשר משה שרת נעצר בידי הבריטים, מילאה את מקומו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
לגולדה היו תפקידים רבים בכנסת ובנוסף בשנת 1969 עמדה בראש מפלגת הליכוד וביולי 1970 פרשה גח"ל-גיוס חוץ לארץ מהממשלה משום שגולדה קיבלה את  תוכנית רוג'רס.
לאחר הבחירות לכנסת  השמינית , הרכיבה גולדה מאיר ממשלה בראשות המערך, אך התפטרה מייד לאחר פרסום דוח הביניים של        ועדת אגרנט..  
עמדותיה של מאיר בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי ולבעיותיה החברתיות של ישראל נראו לרבים פשטניות ונוקשות (היא טענה שהעם הפלסטיני אינו קיים ואמרה על "הפנתרים השחורים" ש"אינם נחמדים"). עם זאת, מאיר זכתה להערכה רבה בישראל ובעולם בשל אישיותה ומנהיגותה.
ב-1972 נבחרה לסגנית יושב-ראש האינטרנציונל הסוציאליסטי, ארגון בין-לאומי של מפלגות  סוציאל-דמוקרטיות, וכיהנה בתפקיד זה עד שחדלה מלשמש יושבת-ראש מפלגת העבודה.
ובשנת 1978 נפטרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה